בעקבות תקיפה גזענית בירושלים

הגענו לבית צפאפא בירושלים לביתה של משפחת מסאלחה שבנם בשאר הותקף באלימות במרכז ירושלים בגלל שדיבר ערבית. באנו לביקור סולידריות והזדהות, לומר לבשאר ולבני המשפחה כי אנו מתביישים בתקיפה אלימה, דוחים ומגנים אותה בשאט נפש, כיהודים, כישראלים וכירושלמים.
פגשנו משפחה אצילית שאירחה אותנו בסבר פנים יפות ובלב פתוח. אביו של בשאר, ד״ר שפיק מסאלחה, פסיכולוג קליני ומרצה במכללת קריית אונו ובאוניברסיטה העברית, סיפר כי התוקפים היו מצויידים באגרופנים וניסו לתקוף קודם לכן צעיר ערבי אחר. שוטרים שהגיעו למקום נעלמו תוך כמה דקות לאחר שהבינו שהקורבן הוא ערבי. הם השאירו אותו שוכב פצוע על האדמה ושותת דם. את הלילה הוא בילה בחדר מיון. ד״ר מסאלחה אמר לנו כי מי שתוקף את האחר והשונה – תוך זמן קצר יתקוף גם את הדומה לו. אמו של בשאר, ד״ר וידאד מסאלחה, היא מטפלת ביחידת הטראומה בהדסה עין כרם ומרצה גם היא במכללת קריית אונו ובאוניברסיטה העברית. היא סיפרה לנו כי חלק מהליך הריפוי הוא ענישת התוקף. שני ההורים סיפרו לנו על התמיכה הגדולה שהם מקבלים, ולצד זאת הביעו את דאגתם מהאווירה הציבורית המאפשרת לתקיפות כאלה להתרחש.
ופגשנו גם את בשאר, בחור צעיר, צנוע וביישן, בוגר בית הספר הדו לשוני בירושלים, וסטודנט למדעי המחשב במכללת הדסה. בשאר סיפר קצת על החוויה הקשה ואנחנו כאבנו איתו.
סיפרנו להם על הפסוק ״כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים״ וכי ביהדות שלנו יש מקום לכל הדתות ולכל העמים בירושלים. הבטחנו להם ללוות אותם בתקופה הקרובה ולהיות שותפים למאמציהם לעשיית צדק ולהבאת התוקפים לדין.
״סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו״